הרפורמה בנמלי הים - נקודות להבהרה 

עו"ד גדי קיי, עו"ד גיל נדל

לפני חדשים מספר, חתמו שרי האוצר והתחבורה על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובכך יצאה לדרך הרפורמה המקיפה ביותר בנמלים מזה שנים.

הרפורמה כאמור, הינה מקיפה ביותר ומשנה מן היסוד את תעריפי האגרות השונות בגין השימוש במתקני ובשירותי הנמלים וכן את שמם וכיוניהם של המיסים השונים. ברשימה זו נעמוד על מספר שינויים וכיצד תהיה להם השפעה על ציבור היבואנים.

החלק המשמעותי ביותר ברפורמה, אשר כבר הושלם לפני מספר שנים, הינו פיצולה של רשות הנמלים (או בגילגולה הקודם "רשות הנמלים והרכבות"), אשר עד כניסת הרפורמה לתוקף היתה גורם אחד, והפיכתה לארבעה אורגנים שונים – 3 חברות נמל (חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת) ובנוסף, חברה רביעית, חברת נמלי ישראל (חנ"י).

חנ"י היא חברה ממשלתית המחזיקה בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם. החברה אחראית לפיתוח הנמלים, לרכישת הקרקע הנדרשת להרחבתם ולהקצאת הקרקעות והנכסים.

כאמור, תפקידיה של רשות הנמלים, בתחום פיתוח ותשתיות עברו עם הרפורמה לחברת נמלי ישראל (חנ"י). החידוש הגדול בתחום זה הוא שלראשונה פועלים כל אחד מהנמלים כאורגן נפרד ונוצרה התשתית הראשונית לפתיחת שירותי הנמל לתחרות בין נמלי הים השונים של ישראל.

כידוע, באגרות ומסי הנמלים קיימת אבחנה בין שני סוגי המסים הבסיסיים. אגרות סבלות, פריקה וטעינה – המשולמות עבור שירותי הנמל בטיפול במטען עצמו ואגרת רציף המשולמת עבור השימוש במתקני הנמל והמקרקעין שלו ועבור הפיתוח של תשתיות אלה.

בעקבות הרפורמה, שונה שמה של אגרת הרציף אשר תיקרא מעתה "דמי תשתית", ואילו אגרת הסבלות תיקרא מעתה "דמי ניטול".

כנגזרת מהאבחנה בין חברת נמלי ישראל, המופקדת כאמור על הקצאת הקרקעות ופיתוח תשתית הנמלים, לבין חברות הנמל המתפעלות בפועל את הנמלים, נקבע לראשונה כי מסי הנמל, אשר בעבר שולמו כולם לגורם אחד – רשות הנמלים, יפוצלו וישולמו מעתה לשני גורמים שונים:

דמי הניטול, כנגד השימוש בשירותי הנמל, ישולמו לחברת הנמל הרלוונטית המעניקה אותם. לעומת זאת, הרכיב השני, אשר נקרא מעתה כאמור, "דמי תשתית", בגין השימוש במקרקעין ובגין פיתוח תשתיות הנמל, ישולם עם כניסת הרפורמה לתוקף לחברת נמלי ישראל (חנ"י), זאת מאחר וחברת נמלי ישראל מחזיקה על פי חוק בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם, לפיכך היא זו שתהיה זכאית לגבות את דמי התשתית כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010.

שינוי זה למעשה נכנס לתוקף לפני מספר ימים – ביום 01.10.2010.

אגרות הנמל משולמות מזה שנים על ידי מערכת סליקה ממוחשבת (להלן: "מס"ב") אליה מחוברים גם הגורמים השונים העוסקים בייבוא (חברות השילוח, עמילי המכס וכדומה) ואשר מאפשרת בלחיצת כפתור לסלוק את הסכומים לפי העניין ולחייב בהם את הגורם הרלוונטי.

על מנת שחברת נמלי ישראל, אשר אמורה לגבות את דמי התשתית, תוכל לגבות את התשלומים המגיעים לה, יהיה צורך לחבר אף אותה למערכת המס"ב.

מאחר ובשלב הראשון (להלן: "תקופת הביניים") חנ"י לא תהיה מחוברת למערכת המס"ב ולשם הנוחות, נקבע בסעיף 58 (ג) ו-(ד) לצו הפיקוח כי 3 חברות הנמלים השונות (חיפה, אשדוד ואילת), לצד תשלומים אחרים שהם גובים מצרכני שירותי הנמל באמצעות מס"ב כאמור, יבצעו עבור חנ"י את הגבייה של דמי התשתיות ובשלב מאוחר יותר יעבירו את התשלומים לחנ"י. בתמורה, יהיו 3 חברות הנמלים זכאיות לעמלה בשיעור של 0.5% מהסכומים הנגבים.

עם סיום שלב הביניים, וכשגם חנ"י תהיה מחוברת למערכה המס"ב, ותוכל, מבחינה טכנולוגית לבצע את החיובים באמצעות מערכת המס"ב, תגבה חנ"י את דמי התשתית ישירות מבעלי המטענים.

עניין נוסף אשר ישתנה מן היסוד במסגרת הרפורמה, הוא דרך קביעת שיעורי מסי הנמל השונים.

בעוד שבעבר, שיעור מסי הנמל היו קבועים ועמדו על שיעור של 1.02% מהערך המוצהר של המטען, כאשר סכום זה כלל הן את אגרת הרציף והן את דמי הסבלות, הרי שבעקבות הרפורמה, הן דמי הניטול (שישולמו לחברת הנמל הרלוונטית) והן דמי התשתית (שישולמו לחברת נמלי ישראל) ייגזרו לא רק מערך הטובין אלא גם מסוג ומשקל המטען. (שיעורי המס השונים מופיעים בפירוט בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובתוספותיו השונות.

כך או אחרת, השינוי בשיטת חישוב שיעורי המס, מלבד העובדה שהוא דורש מהיבואנים ומסוכני המכס ללמוד ולהסתגל לשיטה החדשה, יש לו השלכה גם על חישוב מסי היבוא הנגזרים כידוע משווי הטובין המיובאים בתוספת ההובלה, הביטוח ומסי הנמל.

כאמור, בעבר, מסי הנמל השונים, בעת יבוא טובין דרך נמלי הים של ישראל, עמדו על שיעור קבוע של 1.02% מערך המטען שיובא, ולא היה כל קושי לחשב את שיעור מסי היבוא, הנגזרים בין היתר מעלות מסי הנמל ששולמו בעת ייבואם, החלים על טובין מיובאים דרך הנמל. היבואן, באמצעות סוכן המכס מטעמו, היה יכול כבר לדעת, עוד בטרם כניסת האוניה לנמל, את שיעור מסי היבוא שיחולו על המטענים שעליה ולהצהיר עליהם ברשימון.

בעקבות הרפורמה והשינוי באופן חישוב שיעור המס, גם חישוב שיעורי מסי היבוא הופך למורכב ביותר ולבטח דורש תקופת הסתגלות של סוכני המכס והיבואנים.

רשות המכס נתנה דעתה בדבר וקבעה כי על אף שהרפורמה נכנסה לתוקפה כבר ב-01.10.2010, למשך 3 חדשים, עד להתאמת המערכת המיחשובית לצו הפיקוח והיערכות כל הגורמים הקשורים לעניין זה (סוכני המכס, היבואנים, חברת נמלי ישראל וחברות הנמל) ועל מנת לאפשר רציפות ומבלי לפגוע בסחר הבינלאומי של ישראל, לשם קביעת ערך הטובין לצורכי מכס, תחושבנה האגרות ביבוא בשיעור של 0.3 אחוז מערך הטובין לצרכי המכס אך לא יותר מ-250$ לטון, וזאת, לתקופה של שלושה חודשים עד ל-31 בדצמבר 2010.

פתרון זה יאפשר, במהלך תקופת הביניים לחשב ביתר קלות ומבלי סירבול ועיכוב מיותרים, את ערך הטובין לצורכי מכס ואת שיעורי המס המדוייקים הנגזרים מהם לשם הצהרה ברשימוני היבוא. עם תום תקופת ההסתגלות של שלושת החדשים ולאחר שהיבואנים וסוכני המכס יתרגלו לחישוב החדש של מסי הנמל לסוגיהם, ישובו וייקבעו, באופן בסיסי, הערכים של טובין מיובאים לצורכי מכס כפי שהיה עד כה: עלותם בחשבונית הספק בתוספת ההובלה, הביטוח וכן מסי הנמל המדויקים שמשלם היבואן בגינם, אשר בעקבות הרפורמה יהיו שונים וישתנו לפי סוג המטען, משקלו, ערכו ועוד.